הורביץ נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א

החלטה

בפניי בקשה לגילוי מסמך.

במסגרת ההליכים המקדמיים, הודיעה הנתבעת כי בידיה מסמך, התייעצות פנימית עם רופא מטעמה, שהוכן, על פי טענה לצורכי המשפט, ואשר על יסוד התייעצות זו, בין היתר, נדחתה תביעתו של התובע.

התובע עתר להורות על גילוי המסמך.

במסגרת התגובה לבקשה, העלתה הנתבעת טענות עובדתיות, ומשכך, ניתנה על ידי החלטה המורה על הגשת תצהיר התומך בבקשה, ולבקשת התובע, נקבע מועד, והמצהירה נחקרה על תצהירה, בעניין המסמך.

לאחר הדיון והחקירה, טענו הצדדים את טענותיהם בעל פה, והתובע ביקש ארכה להגשת אסמכתאות משפטיות, נעתרתי לבקשה, והתובע הגיש רשימת אסמכתאות משפטיות הנוגעות לסוגיית חיסיון מסמך במסגרת גילוי המסמכים הכללי.

בענייננו, הנתבעת טוענת, כי עסקינן במסמך שהוכן מתוך ראיית ההליך המשפטי, כאשר המסמך אינו מהווה חלק מהראיות בתיק ואין בכוונת הנתבעת להגישו.

המצב המשפטי;

השופט יצחק עמית, במאמרו "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט אזרחי – ניסיון להשלטת סדר", שפורסם במסגרת, "ספר אורי קיטאי", בעריכת בועז סנג'רו, הוצאת נבו, תשס"ח-2007, בעמוד 268, מבהיר את ההלכה כך:

"האם חיסיון של מסמכים שהוכנו לקראת משפט הוא מוחלט או יחסי? מפסק דין בע"א 327/68 ניתן להסיק, כי המדובר בחיסיון יחסי, לאור אמירתו של בית המשפט, "כי רק כאשר הוכח שגילוי החומר נחוץ לצד שכנגד כדי לתבוע את זכותו ושבלי העיון הוא עלול לצאת מקופח, יפתח לפניו המסך". אלא שבע"א 407/73 העמיד בית המשפט הלכה על מכונה וקבע באופן חד שמעי כי מדובר בחיסיון מוחלט.

... היקף החיסיון של המסמכים שהוכנו לקראת משפט הצטמצם עד מאוד נוכח ההלכה בעניין הדסה, שם נדונה תביעת נזיקין ... בפסק הדין עומד הנשיא ברק על כך שהגישה כלפי החיסיון היא חשדנית, וראוי ליתן לחיסיון פירוש מצמצם. המטרה של הכנה למשפט אינה חייבת להיות המטרה היחידה, שהרי אין המסמך לא ניתן לייחס לו מטרה , ולו משנית, שאינה קשורה למשפט. אך לא סגי בכך שאחת המטרות של הכנת המסמך היא צפי של ההליך המשפטי, אלא תנאי לתחולת החיסיון הוא כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו הייתה הכנה לקראת משפט. מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למסמך צפוי, לא ייהנה מהחיסיון גם אם יש בו תרומה אפשרית משפט צפוי."

הטיבה לסכם את ההלכה הנוהגת חברתי, כב' השופטת אורנה לוי, בעניין ת.א. (ת"א) 29488/03 נ.ד.פיתוח והובלות (1998) בע"מ נגד סקוריטס סוכנות ביטוח בע"מ , פורסם בנבו כך:

"מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי. החיסיון הוכר בפסיקה בעקבות המשפט המקובל כחיסיון נפרד ואף רחב יותר מחיסיון מסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוחו והוא נקבע כחיסיון מוחלט. תוקפו – עוד לפני תחילת ההליך המשפטי ולכל משך ההליך. הטעם לכך נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את הגנתו ולאסוף את החומר הדרוש לו לשם ניהול המשפט ללא חשש שפרי עמלו לצרכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד האחר וראה: ע"א 327/68 זינגר נ' ביינון, פ"ד כב(1) 602; ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169. בית המשפט העליון אף הכיר בחיסיון זה כחל גם על חומר הכנה לצורך דרכים חילופיות ליישוב מחלוקות, לאו דווקא בבית המשפט וראה רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (27.6.06). ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516 נקבע התנאי לתחולת החיסיון. נקבע כי יש להשתכנע כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנת המסמך הייתה הכנה לקראת משפט, כאשר בזמן הכנתו הייתה הסתברות של ממש כי יוגש משפט בעתיד, גם אם עדיין לא הוגש. אין צורך כי זו תהיה המטרה היחידה אך נדרש כי זו תהיה המטרה הדומיננטית להכנתו. "

מצוידים בהלכה הנוהגת נפנה לבחינת העובדות נשוא התיק שבפניי.

המצב העובדתי;

כאמור, הנתבעת הגישה תצהיר התומך בטענותיה.

יש לציין כי חקירתה לא הפריכה ו/או שינתה איזה מהעובדות המפורטות בתצהיר, ולאור הדיון ניתן ללמוד את הדברים הבאים.

התובע פנה בדרישה לחברת הביטוח, על יסוד הפוליסה, לקבלת פיצוי, והמציא לחברת הביטוח את הנתונים הנוגעים לתביעתו.

חברת הביטוח, קיבלה את כל המסמכים הדרושים לשם בירור החבות, ופנתה להתייעצות עם רופא פנימי של חברת הביטוח, על יסוד המסמכים שהומצאו.

התובע, לא נדרש להתייצב לכל בדיקה שהיא.